דפנה ליאל - הפודקאסט עושים היסטוריה

[עושים היסטוריה] 225: הבוקר שאחרי הסיפוח – ספיישל "עושים פוליטיקה"

"עושים פוליטיקה" הצטרפה אלינו לרשת "עושים היסטוריה" לפני כחמישה חודשים בערך. דפנה ליאל המוכשרת מצליחה בכל פעם מחדש להביא לכם המאזינים את מה שקורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית בזווית שונה, מפורטת יותר ובדרכה המיוחדת.

נושא הסיפוח יהודה ושומרון מורכב מאוד וכך גם ההשפעה שלו על העתיד של כולנו. אחת לכמה זמן עולה הצעת חוק לסדר היום – ואיתה גם הדעות שבעד ונגד. אבל האם אנחנו באמת מבינים את ההשלכות של סיפוח? אז הנה לפניכם הפרק המיוחד של הסיפוח ב"עושים היסטוריה".

האזנה נעימה, וחג שמח!
רן.

[ratemypost]


הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 


10 מחשבות על “[עושים היסטוריה] 225: הבוקר שאחרי הסיפוח – ספיישל "עושים פוליטיקה"”

  1. האיכות דיי גבוהה קצת מוטה אבל כבר רגילים מהתקשורת.
    בכל מקרה תיקון קטן- ייאוש לא מביא לשום דבר הדבר היחיד שמניע משהו הוא תקווה אם הפלסטינים יידעו שהטרור לא יביא להם כלום הם לא יעשו אותו.
    הם עושים אותו מתוך תקווה שכמו ממשלות רבין-פרס הרופסות ייכנעו וייתנו לטרור הישגים.
    אשמח לתגובה

    הגב
  2. אני מקשיבה בעניין כבר שנים לעושים היסטוריה, ואוהבת מאוד את התכנית. הקשבתי גם לפרקים של עושים פוליטיקה, והם אמנם לא היו מאוזנים, אבל הם לא נגעו לפחות במרכז המחלוקת.
    הפרק הזה לא מאוזן ולמעשה הייתי אומר אפילו גרוע מבחינת תחקיר.
    מבחינת החוק הבינלאומי יהודה ושומרון הם שטח כבוש? באמת?! כבוש ממי, מירדן, שויתרה על השטח ונמצאת בהסכם שלום איתנו? ומי בדיוק נתן את השטח לירדן? הרי המנדט ניתן לה על השטח מהירדן מזרחה! איך יכול להיות שטח כבוש שלא נכבש מאף אחד?
    וזה רק קצה קצהו של הדיון.
    מובן שדפנה לא עוסקת במצבם של המתיישבים, שהלכו ליישב אזורים קשים בברכת המדינה, מקיימים את החובות האזרחיות שלהם ואינם מוגנים על ידי החוק הישראלי בנושאים כמו דיני עבודה.
    כמו כן הדמוגרפיה טופלה כאן במשקפיים ספציפיים מאוד, שלא בהכרח תואמים את המציאות.
    יש עוד הרבה על מה לדבר כאן, אבל הדיון פה הושטח לחלוטין על ידי ייצוג מצחיק של הצד התומך בסיפוח.
    בקיצור, לפי מה שאומרת דפנה, ברור שכולם נגד, חוץ מיריב לוין שלא אכפת לו מהחוק הבינלאומי – ואתם תחליטו לבד מה לחשוב.
    נו, באמת

    הגב
  3. אבל למה לא לכתוב בצורה עניינית במקום לדבר על הדעות שלה וההורים שלה???

    עם זאת, בתור חובב איזון ומורכבות אני חייב להסכים עם דן. תכנית שבה מביאים חבר כנסת אחד בדעה אחת מול שני חברי כנסת ומומחה שמביעים – במידה זו או אחרת – את הצד הנגדי, זה לא מורכב ולא עמוק. זה חד צדדי כמו שאר התקשורת.

    הגב
  4. שלום רן,
    פעם הכל היה יותר טוב, אפילו הנוסטלגיה היתה יותר מתוקה…….. היו זמנים שנכנסתי לאתר שלך ונהניתי מרוב הכתבות/מאמרים, ואילו היום? יוק מלטה. שכחת משום מה את הדור שאינו שומע (וגם העינים לא הכי הכי- אבל עינים אפשר לתקן עם משקפים). רן, תודיע לי כאשר תחזור ותדפיס באותיות הקודש – בשפתך תמליל, ואהנה גם אני. זהר המיסדים 22 בנימינה
    שנה טובה חג שמח, צום קל, וכשר, שהמצה לא תתקע בחניכיים, ותאכל הרבה סופגניות עם עוגות גבינה

    הגב
    • זוהר שלום.

      כיום ברשת מספר סוגי פודקאסטים, כאלו המבוססים על תסריט כמו עושים היסטוריה, לאלו ישנם תסריטים אותם אנו מפרסמים בפוסט של הפרק. וכאלו המבוססים על ראיונות או פאנל, לאלו אין תסריטים ומכאן אין מה לפרסם

      דני

      הגב
    • הי, זוהר! עדיין יש טקסטים לכמעט כל הפרקים שיוצאים בעושים היסטוריה – הפרק הספציפי הזה הוא ברובו ראיונות, כך שעדיין אין תמלול שלו.
      רן

      הגב
  5. נאמר כבר שהיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים.
    כאשר כותבים על היסטוריה בהתהוות, נקודת המבט היא מאוד חשובה ההתבוננות, ויותר מכל חשוב להביא נקודת מבט מאוזנת.
    דפנה ליאל לא יכולה להביא נקודת מבט נייטרלית ובמיוחד בכל הנוגע ליהודה ושומרון ובכך היא מכתימה את התוכנית שלך, וחבל.
    היא כתבת מוכשרת אבל בתחום הזה לא הייתי נותן לה לעסוק. גם בגלל דעותיה וגם בגלל הוריה.

    הגב
    • דן שלום,
      הערתך חשובה, אך מדאיגה, אנו לא בודקים את קורות חייהם של הורי וסבי הפודקאסטרים (אלו הן שיטות של משטרים חשוכים מהעבר), אלא רק את ניסיונם ועשייתם שלהם עצמם.
      לעניין הפרק, מכיוון שהבנו שמדובר על נושא נפיץ האזנו ברוב קשב מספר אנשי צוות – ולשימחתי בצוות עושים היסטוריה מירב דעות (אני למשל איש ימין מאז מעולם) לא חשנו כי יש כאן חוסר איזון ואגב איני משוכנע כי סיפוח היא עמדה הזוכה לרוב אף במפלגות הימין.
      דפנה מביאה יושרה עיתונאית יוצאת דופן ועל אף אינספור ניסיונות שלי (בפגישות וארוחות צהרים) טרם הצלחתי לפצח את כיווני תמיכתה הפוליטית.
      בקיצור פרק מאוזן ויוצא מן הכלל (גם באזני הימיניות)

      דני טימור

      הגב

להגיב על לולי לבטל