פודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] השמות בתנ"ך – שחר ענבר

הורדת הפרק (mp3)

לשמו של כל אחד ואחת מאיתנו יש משמעות והקשר. אנו מקבלים את השם בתחילת הדרך והוא מלווה אותנו, ברוב המקרים כל חיינו. בהקשר ל"עושים תנ"ך" – עולה השאלה המתבקשת מה מקור השמות המופיעים בתנ"ך? האם אנשי קדם ייחסו משמעות כה רבה לשם כמו שהורים בני ימינו מתלבטים טרם נתינת השם לרך הנולד? אולי בכלל נתן המחבר המקראי את השמות על מנת להדגיש נושאים מסויימים? ומאיפה קיבלו גיבורי התנ"ך את שמותיהם ומה המשמעות של השמות הללו? על כך אני משוחח בפרק הזה עם חוקר המקרא שחר ענבר.

 

האזנה נעימה,

יותם.


רשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 

 

19 מחשבות על “[עושים תנ"ך] השמות בתנ"ך – שחר ענבר”

  1. אחד השמות הכי משונים בעיניי הוא שמה של שרח/סרח בת אשר המפורסמת.

    האם גם לשם שלה יש משמעות מצרית?

    הגב
  2. גדולי עולם בתחומים שונים מקבלי פרסי נובל הינם אנשים שומרי תורה ומצוות ואינם חשודים על הרדידות כפי שהינכם מציגים כאן תאוריות מעוותות כל הרוצה ליטול תיאוריה בא נוטל ולכם נשאר רקל לצתת מכתביו . זה לא רציני. כבר סיימתם לעיין ברמב"ם, ברי"ף,ברש"י בתןספות" ברמבן" בחיד"א , ועוד….. ספק אם הינכם מבינים שמות אלו או קיצוריהן

    בינו בוערים בעם וכסילים מתי תשכילו: תהילים

    מושה על משקל בונה

    מושה או משה הוא המושה את עם ישראל

    הגב
    • אז זהו, שלא.
      כתוב בפירוש "כי מן המים משיתיהו". בגוף ראשון. *אני משיתי* ולא גוף שלישי. בלשון עבר, ולא בלשון הווה או עתיד.
      וכפי שאתה עצמך הבהרת, הכתיב הוא משה ולא מושה.
      ואם רוצים לדבר על הוצאה מארץ מצריים, יש ביטוים שונים (בפרט הטיות שונות של "מוציא"), שמתאימים יותר מ-"משייה.

      אז להתעקש שלמרות הסתירה, למרות העיברית השגויה, למרות העילגות במשמעות, בכל זאת זה הפירוש? כי מישהו אמר ש-"ככה" (בלי ראיות, חלילא)?
      וואלה, הגיוני.
      הרבה יותר הגיוני מלהסתמך על, נגיד, ממצאים ארכיאולוגים, מחקרים לשוניים וכיוב' (ובכלל זה להשאיר שאלות פתוחות והשערות).

      הגב
    • זהו, שיש רק שני מקבלי פרס נובל שהיו שומרי תורה ומצוות, אחד מהם קיבל פרס בכלל על ספרות. שנבדוק כמה גדולי עולם בתחומים שונים קיבלו פרס נובל והיו מוסלמים? וזה שמעל 90% ממקבלי הפרס אתאיסטים לא מדליק אצלך נורה אדומה? בטח שלא. העיקר שרש"י והרי"ף ניסו לכסת"ח את המבוכות התנכיות וזה מספיק לך

      הגב
  3. פרק מעולה! שם משפחתי הוא איזק שזה יצחק בפי יהודים מאזור הונגריה. נחמד לדעת שזה תרגום על תרגום שבסופו מצרית עתיקה בכלל.
    שאלה קטנה: אמרתם שמשה זה ילד המים, אבל המילה שפירשתם לא הייתה משה, אלא מוסס או מוזס. איך אנחנו יודעים שזה השם המקורי? לא היה קודם משה ואז מוזס באנגלית?

    הגב
    • שלום איזק. שמח שנהנית 🙂
      מקור השם משה הוא מסס, ובמצרית עתיקה פירוש המילה היא 'ילד'. לא באנגלית אלא במצרית, שפה שקדמה באלפי שנים לעברית.
      מסס = ילד.
      רע-מסס = הילד של האל רע
      יעח'-מס = הילד של הירח

      לא סיפרנו שמשה הוא ילד המים, אלא אמרנו שבתורה, בפרשת שמות, נכתב כי בת פרעה קראה לו משה כי 'מן המים משיתיהו'. שזה בעייתי מכמה סיבות:
      *אם כך שמו אמור היה להיות 'משוי' ולא 'משה' (כלומר סביל ולא פעיל. הוא נמשה על ידיה, לא משה מישהו אחר)
      *מה פתאום בת פרעה ידעה עברית…
      *סיפור הצלת תינוק דרך הנחתו בתיבה והשטתה על פני המים ואז אימוצו ובבגרותו הוא הופך להיות מנהיג העם היה מוטיב חוזר בתרבויות עתיקות, הרבה לפני שנכתב סיפורו של משה, מקרנא מלך אנגא ההודי (3200 לפנה"ס) דרך סרגון מאכד (2500 לפנה"ס) ואפילו בתרבויות חדשות יחסית, כך שמקובל להניח שסיפור "משה בתיבה" הוא פשוט אלמנט סיפורי שבא להציג בפנינו את המנהיג ככזה שמלידתו היו לו המוטיבים המקובלים למנהיגים שהיו בעולם העתיק, והסיפור לא באמת התרחש

      שחר

      הגב
      • תודה על התגובה שחר! אולי לא התנסחתי מספיק טוב, אבל בעצם מעניין אותי איך אנחנו יודעים שהמקור הוא מסס, האם המידע היחיד שיש לנו הוא פשוט ההיגיון שהילד נקרא ילד המים? או שיש מקור או סיפור מפורסם אחר בו הילד נקרא מסס. פשוט כל השמות האחרים שדיברת עליהם נשמעו לי מאוד דומים, משה ומסס קצת פחות, לכן קפץ לי לראש המילה מוזס מאנגלית שמחברת בין השניים.

        הגב
        • שלום איזק
          אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שהמקור הוא מסס, כי לא מדובר במדע מדויק, רק בהשערות ובהסתברויות.
          בני שבט לוי, נקראו באופן מובהק בשמות מצריים, כולל כל שמות המשפחה הגרעינית של משה רבנו, ולכן הגיוני לחפש את מקור השם משה בשפה המצרית. השם מוזס באמת מחבר יפה בין השניים, והוא נצר לשפה קדומה יותר, לא אנגלית, ומשמר יפה את המעבר בין השפות.
          דוגמא נוספת תמצא בשם הממלכה בבל, שלפי התנ"ך נקראה כך כי "שם בלל שפתם", בעוד שהמקור הוא ללא ספק שער-אל (BAB הוא שער) ובשפה האנגלית יש זכר דומה לדבר, והעיר הקדומה נקראת באבילון (ׂBABYLON) שמשמרת בצורה מדויקת יותר את השם המקורי (BAB-IL).
          כך או כך הפירוש העברי של השם "משה" הוא "עכשיו הוא מוציא מהמים", דבר שפשוט לא מסתדר עם התיאור התנ"כי של מה שקרה למשה בתיבה, וזה בלי להכנס לעובדה שהיו מעל 20 סיפורים קדומים בהרבה לסיפור המקראי על תינוקות מלאומים שונים שהונחו בתיבה בנהר וכשגדלו הפכו להיות מנהיגי העם, מה שגורם לפקפק באמינות הסיפור

          הגב
      • לא אתה לא אמיתי… אם יש שני סיפורים דומים אז המאוחר הוא רק אלמנט סיפורי שלא התרחש. מדהים.
        בוא ננסה – שניהם היו רכזים בליגה הטובה בעולם בזמן דומה, דמיון חשוד בשמות, חתמו בגולדן סטייט, שיחקו בסגל האולימפי… מסקנה – פני הארדווי לא באמת התקיים. נהדר.

        הגב
        • שלום שי
          אם היה סיפור "רגיל" על שני אנשים שעובדים בעבודה דומה בזמן דומה, הכל היה בסדר.
          כאן מדובר על
          *תינוק
          *שנשקפה סכנה לחייו
          *שהונח בתיבה על שפת נהר
          *שאומץ על ידי אנשים טובים
          *שכשגדל עלה לגדולה
          *ונהיה מנהיג בלתי מעורער של עם גדול (לרוב- מקים אימפריה)

          לך זה נשמע סיפור רגיל שקורה הרבה? זה נשמע לך כמו בלבול בשמות של שני שחקנים שמשחקים בליגה? כמה שחקנים יש בNBA? וכמה תינוקות אתה מכיר נשלחו בתיבה והפכו אחר כך למקימי אימפריות?

          הגב
      • לא יאומן. תגובות מצונזרות בסטנדרטים סובייטיים… ציפיתי ליתר ספורטיביות וקבלת ביקורת. כנראה תמימות מצידי. חחחח.

        הגב
  4. זה היה פרק מעניין במיוחד וגם מהנה. בבקשבה, עוד! יש הרבה שמות בתנ"ך ויהי מעניין לשמוע מקורם.
    בכל מקרה, תורה רבה על העבודה הרבה שאתם משקיעים והתוצר הנפלא שאני זוכה להינות ממנו. כן ירבו.

    הגב
  5. שלום צפניה. תודה על תגובתך.
    1. המילה המקשרת אינה ערפל כי אם 'ערפת' (הבעל כונה רוכב ערפות' וההקבלה המקראית היא כמובן 'רוכב בערבות'. המילה ערפות ידועה במקרא וקשורה לעננים, לדוגמא בדברים לב ' יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי'
    2. גם לשושלת החיקסוסית היו אלמנטים מצריים, על אף מוצאם השמי. יש להניח שהם דיברו מצרית, ויש עדויות כי פולחנם היה מצרי, לדוגמא בתל שקמונה שליד העיר חיפה התגלה קבר לוחם חיקסוסי שבו נמצאה חרפושית שעליה נכתב בכתב הירוגליפי: "בן רע, יעקב-הר". ורע כאמור, היה אל מצרי
    3. ברור שלא. מדובר בהשערה. המסורות על סיפורי יעקב שכלל את לאה ורחל היו שונות ממחזור סיפורי יצחק שנוספו בשלב מאוחר הרבה יותר, לכן למרות שהמילה רבקה יכולה להתאים לעגל מרבק, מקובל לחפש את מקורה במקום אחר ולא אכדי.
    4. בפודקאסט מופיע הסבר מפורט על הקשר של בני מיתאני לדת ההודית, ללא קשר לחורים
    5. אתה צודק. השאלה היא כמובן מהי אותה תקופה מאוחרת יותר, ומתי אוחדו ונערכו הטקסטים על הולדת בני יעקב לכדי סיפור אחיד וקוהרנטי
    6. מה האלטרנטיבה? לקבל ששאול קרא לבן שלו איש בושת ושבת פרעה ידעה עברית?

    בברכה שחר
    4.

    הגב
  6. 1. הערה קטנה: כשמזכירים ערבות ועננים לא יזיק להזכיר במילה את מה שמקשר ביניהם (ערפל). לא כולם האזינו לפרקים קודמים.

    2. יעקב- היה אמנם שם של פרעה, אבל מהחיקסוס, כלומר, ממוצא אסיאתי וכנראה שמי.

    3. זה נוח לקבל את לאה ורחל כשמות שמבוססים על שמות של חיות, אבל רבקה (מאותה מסורת) חייבת להיות מבוססת על שם של אלה?

    4. לא הבנתי איך נוצר הקשר בין אברהם לברהמה. איפה יש אזכור נוסף של ברהמה בכיוון הודו? עברתי על רשימת האלים החורים בוויקיפדיה האנגלית, ואין שם שום דבר שקרום לברהמה.

    5. אשר הוזכר כשם של קבוצה בארץ עוד בשלהי תקופת השלטון המצרי בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. האל אשור לא היה חשוב במיוחד מחוץ לממלכת אשור, וזו לא השפיעה יותר מדי עד תקופה מאוחרת הרבה יותר.

    6. בכלל, הפריעה לי כאן הנטייה לבחור בפתרון הקל של שימוש בשמות אלים זרים (מכל מיני מקומות, ללא שום סיבה טובה).

    הגב
  7. אפרופו מצרים שהביאו את בשורת המונותאיזם, אמנחותפ הרביעי ניסה להביא למהפכה דתית שבא האל אחנתון הוא האל היחיד

    הגב

להגיב על צפריר כהן לבטל