לוגו - הפודקאסט עושים טיול

[עושים טיול] עמק האלה: תורמוסים, ארטישוקים, דוד וגוליית

הורדת הפרק (mp3) | קרא

עינב ורן משוחחים על השדות והנופים המקסימים של עמק האלה: פריחת התורמוסים בתל שוכה (שמתחילה ממש בימים אלה!), הקרב המפורסם בין דוד וגוליית שהתרחש למרגלות תל-עזקה, קטיף ארטישוקים והשפעתו המרגיעה והתרפיוטית של גינון וטיפול בצמחייה.

האזנה נעימה!
רן


רשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
הצטרפות לרשימת התפוצה בדוא"לiTunes | אפליקציית לאנדרואיד | RSS Link | עמוד פייסבוק | קבוצת פייסבוק | אינסטגרם | טוויטר
אפליקציית EZgoing Family – אנדרואיד | iOS | פייסבוק

(תמלול הפרק) עמק האלה: תורמוסים, ארטישוקים, דוד וגוליית

תל שוכה- פריחת התורמוסים

הפעם נבקר בעמק יפה בין כרמים ושדות, עמק האלה. כשאנשים שואלים אותי היכן נמצא עמק האלה, קצת קשה לי להסביר: דרומית לבית שמש, שמאלה לצומת ראם, צפונית לקרית גת… בקיצור, זה די קרוב לשום מקום. אבל זהו אחד האזורים היפים לטייל בהם – בייחוד באביב.

נתחיל בטיול שחייבים לסמן עליו וי: פעם בחיים – או בשנה – חייבים לראות את פריחת התורמוסים בתל שוכה. בסביבות פברואר מרץ (תלוי בגשמים) תל אחד בעמק האלה מתמלא בפריחה סגולה ומהממת של עשרות תורמוסי הרים, וביחד עם הנוף שנשקף מהתל – מדובר על חוויה מרהיבה במיוחד! המסלול די פשוט: בכניסה יש להמשיך עם הרכב בשביל העפר פנימה ולהחנות לאורך השביל. אנו נמשיך ברגל בשביל העפר אל מאחורי התל, עד שנראה שביל העולה לתל. בתל עצמו יש שביל מרכזי אחד שמוביל חזרה לחנייה. פסגת התל הופכת סגולה! טיפ חשוב: בזמן הפריחה יש עומס מטיילים ובעיקר עומס חנייה, ועדיף להגיע מוקדם.


נותני החסות לפרק:

 


כמה עובדות מעניינות על התורמוס:

1. התורמוס המתורבת – לא תורמוס ההרים שפגשנו בתל שוכה – שימש בעבר מאכל עניים. עד היום ניתן להשיג למאכל את גרעיני התורמוס.

2. זרעי התורמוס מכילים חומרים מרים ורעילים, וכדי לבטל את השפעתם יש לבשלם במים. במסכת ברכות כתוב כי שיש לשלוק את גרעיני התורמוס שבע פעמים על מנת לבטל לגמרי את השפעת המרירות.

3. זרעיו של הצמח עגולים וגדולים, ולכן שימשו בעבר מאכלי אבלים, על פי המנהג לאכול מאכלים עגולים, כטבע העולם.

4. התורמוס מוכר גם כצמח מרפא, וסגולותיו הרפואיות מתוארות על ידי הרמב"ם ובכתבי אסף הרופא.

בזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס הפך למאכל פופולרי בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא הטורקי שחמסו מכל הבא ליד, וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ.

פארק בריטניה- תל עזקה

במרחק כמה דקות נסיעה מתל שוכה נמצא פארק בריטניה. פארק בריטניה הוא פארק גדול שמשתרע על שטח של 40,000 דונם וניחן בשפע של חניונים ומסלולי טיול. הפארק מאוד מוצלח לבילוי משפחתי (ובייחוד מסלול הבורות והבארות שמומלץ מאוד לתקופת האביב) – אבל אחרי התורמוסים אנחנו רוצים משהו יותר EZ… ולכן נתחיל בטיול קצר ואז בפיקניק. הניווט באפליקציה יוביל אתכם עד לתל עזקה וגם מהכניסה לפארק תוכלו לזהות את השילוט עד לתל. יש לחנות למרגלות התל ולאחר עלייה לא קשה תמצאו את עצמכם משקיפים על הנוף המרהיב של עמק האלה ושפלת יהודה.

לאורך השביל לתל עזקה תזהו פסוקים משמואל א' המתארים את קרב דוד וגוליית. הסיבה לכך היא שבספר שמואל א' מסופר שהפלישתים חנו בין שוכה לעזקה וצבא ישראל שכן ממזרח בעמק האלה וכך כתוב:

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים
– ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א'

הפלישתים, אחרי המלכת המלך שאול, התקדמו מזרחה לכיבוש. מהתצפית אפשר לראות בברור את עמק האלה דרכה רצו הפלשתים לעלות ולכבוש את ההר. מכאן הסיפור כבר ידוע. הצבאות מחליטים על "קרב ביניים" שמשמעותו שליחתו של נציג מכל צבא – אלו שלחו את גוליית, ואנחנו את דוד.

עזקה הייתה עיר בעלת חשיבות אסטרטגית, ושלטה על הדרכים לגת הפלישתית ובית שמש, ולכן בחפירות (שמתבצעות בתל עד היום) נמצאו שרידים מתקופת הברונזה מאוחרת ואפילו מערות מסתור ממרד בר כוכבא. אפשר, דרך אגב, לעלות עם הילדים לתל ולקרוא ביחד איתם את הפסוקים וכך לספר על סיפור דוד וגוליית.

ארטישוק

אני רוצה להמליץ על מקום שהוא לא בדיוק נמצא בעמק האלה אלא כמה דקות נסיעה משם, קצת אחרי קריית מלאכי, במושב שנקרא ניר בנים. וכאן אני יוצאת בקריאה נרגשת: אוהבי הארטישוק התאחדו! בניר בנים נמצא גן העדן של אוהבי הארטישוק, "הארטישוק של נועם". הביקור מתחיל בסיור בשדה (מקבלים מגפיים ומקלות הליכה) ופוגשים את השיח המרשים של האטישוק. גם אני הופתעתי לראות עד כמה השיח גדול! הסיור מתאים ומעניין למבוגרים – והילדים כבר ירוצו בשדה. ואז מגיעים חזרה למשק לארוחת בופה צמחונית על טהרת הארטישוק… תבשילים מסוגים שונים, סלטים, ומאוד חשוב לי לציין את הנדיבות ופתיחות הלב ששררה במקום והאווירה הביתית. המקום מוכרים גם שמן זית, צימוקים ואין אחד שלא יוצא עם ארגז ארטישוק טרי הביתה.

ואם כבר ארטישוק אז הנה כמה עובדות מעניינות:

1. מוצאו של צמח הארטישוק הוא במערב הים התיכון. כנראה שמולדתו היא סיציליה, שם עד היום הוא גדל כצמח בר. הוא נפוץ בעיקר באיטליה וספרד ונחשב למעדן.

2. הארטישוק הוא סופר בריא, ומכיל אחוז גבוה של סיבים תזונתיים, נוגדי חימצון, ברזל, חומצה פולית ומוריד את רמות הסוכר והכולסטרול בדם. בקיצור, גם טעים וגם בריא.

3. לארטישוק יוחסו אגדות רבות, גם במיתולוגיה היוונית. היוונים והרומאים התייחסו אל הארטישוק כאל צמח האהבה והאמינו שיש בו סגולה לבנים זכרים. עוד סיבה לאכול ארטישוק.

גינון ותרפיה בטבע

אני חייבת לשתף אתכם באחד מזיכרונות ילדות הזכורים לי ביותר: הקמת ערוגה קטנה עם אמא שלי בגינה. שתלנו זרעים של גזר גמדי ועד היום אני זוכרת את ההתרגשות שהגזר היה מוכן והוצאנו אותו מהאדמה! זה היה הגזר הכי טעים שאכלתי מימי…

עוד במצרים העתיקה הבינו את השפעות הגינון על נפשו של האדם ובכתבים עתיקים נמצאו המלצות מטעם הרופאים של חצר המלוכה לקיים טיולים בחצר הארמון למען שיפור המצב הרגשי. גינון טיפולי הוא תחום אקדמי מוכח: תרפיה בטבע, בצמחייה, בגינון, ובאהבה לסביבה הפך לאמצעי טיפולי ושיקומי המסייע בהחלמה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. הקרבה לטבע והגינון משפרים את איכות חייהם של המטופלים, הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינה הפיזית.

מעבר להנאה, הגינון גם מלמד את הילדים על מחזוריות הטבע, על סבלנות, וגם על קיימות. אולי אם הם ידעו כמה זמן, מאמץ, מים ואנרגיה מושקעות בגידול של גזר אחד – הם לא יזרקו אותו לפח כל כך מהר… זאת ועוד, הוכח שמעורבות של ילדים בגידול ובהכנה של אוכל מדרבנת אותם לנסות מזונות חדשים, וכאן מדובר על פרות וירקות! לילדים סרבני אוכל זו יכולה להוות פריצת דרך. אז יאללה סעו למשתלה ותתחילו עם לפחות כמה צמחי תבלין, איזה עציץ עם עץ לימון למרפסת, זרעים באדנים ושתילת פקעות: זו באמת פעילות כייפית עם הילדים!

מסלולים נוספים, טקסטים והוראות ניווט – באפליקציית EZgoing Family (אנדרואיד, אייפון)

מחשבה 1 על “[עושים טיול] עמק האלה: תורמוסים, ארטישוקים, דוד וגוליית”

  1. כדאי לותר או לנסח מחדש את המשפט: "שתלנו זרעים של גזר גמדי". העורך הלשוני, אם היה, לא עשה עבודתו נאמנה

    הגב

כתוב/כתבי תגובה