מפגש מאזינים במוזיאון ישראל - הפודקאסט עושים היסטוריה

[עושים היסטוריה] 207: "אלכס" המומיה, והאם יציאת מצרים התרחשה באמת? מפגש המאזינים במוזיאון ישראל, חלק ב'

הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

מפגש מאזינים במוזיאון ישראל - הפודקאסט עושים היסטוריה


לפני כחודש קיימנו את מפגש המאזינים השנתי של עושים היסטוריה, במוזיאון ישראל שבירושלים. בפרק הקודם שמעתם את ההקלטה של ההרצאה שלי – תחת הכותרת 'מי באמת בנה את הפירמידות?' – וכעת נשמע שתי הקלטות נוספות, עדיין סביב התמה של מצרים העתיקה. הראשונה שנשמע היא דוק' ליאורה רביד שתדון איתי בשאלה האם יציאת מצרים התרחשה באמת – והשניה היא גלית בנט-דהן, אוצרת תערוכת המומיה במוזיאון, שתספר על סריקת ה-CT שנערכה ל'אלכס' המומיה והממצאים המפתיעים שנתגלו בה.

האזנה נעימה,
רן

[ratemypost]


(פרסומות)

הפרק בחסות תוכנית "מבטים" של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, המציעה לבוגרי הטכניון מסלול יוקרתי לתואר בהוראת המדעים, המתמטיקה וההנדסה.

תוכנית "מבטים" של הפקולטה מציעה לבוגרי הטכניון מכל הפקולטות שני מסלולי לימודים בהוראת המדעים, המתמטיקה וההנדסה: מבטים I תכנית המזכה בתעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ומהווה חוג לאחר תואר, ומבטים II הינה תכנית הכוללת תואר שני ותעודת הוראה. שני המסלולים כוללים, שימו לב, מלגת שכר לימוד מלאה! אתם מוזמנים להצטרף למאות הבוגרים שכבר סיימו את תוכנית מבטים: להתנסות במחקר, לצבור ניסיון בפרויקטים חינוכיים והכי חשוב – לעשות שינוי אמיתי ומהותי בחייהם של אינספור צעירים וצעירות מוכשרים, הדור הבא של המדענים והמהנדסים של ישראל.

Technion temp banner

הפרק בחסות "תרמיל ומקל" המציעה טיולים, ימי גיבוש ואירועים בשטח הנתפרים במיוחד לצרכים שלכם.

אם מסתכלים על זה מנקודת מבטו של אורח שהגיע מחו"ל, בין אם מדובר במנהל בכיר, משקיע פוטנציאלי או אפילו עובד מן המניין – טיול בארץ ישראל הוא בדרך כלל חוויה רגשית חזקה מאד. תרמיל ומקל תתפור עבורכם את הטיול המרשים, המושקע והמהנה ביותר עבור האורח שלכם, בין אם מדובר בביקור זריז בעיר העתיקה או סיור מקיף מדן ועד אילת. צרו קשר עם אלעד ונעמי, שישמחו לשבת אתכם על כוס קפה ולתכנן עבורכם את האירוע המושלם,  או בקרו ב- http://www.tvmisrael.co.il

הפרק בחסות Twiggle, המפתחת כלי חיפוש מתקדמים בתחום ה- e-commerece ומגייסת מהנדסי תוכנה, אלגוריתמאים ומהנדסי מכירות

שמה לעצמה כמטרה לחולל מהפכה בתחום החיפוש ב- e-commerece, לא פחות. כדי לפתור את בעיות הקשות והמורכבות ביותר שבחזית הטכנולוגיה Twiggle זקוקה לאנשים מצוינים. אם אתם מהנדסי תוכנה בכירים, מפתחי אלגוריתמים בכירים או מהנדסי מכירות – Twiggle רוצה להכיר אתכם. בקרו ב-twiggle.com והגישו את קורות החיים שלכם.


לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר ויו-טיוב


פרקים קודמים בנושאים דומים:

5 מחשבות על “[עושים היסטוריה] 207: "אלכס" המומיה, והאם יציאת מצרים התרחשה באמת? מפגש המאזינים במוזיאון ישראל, חלק ב'”

  1. ד"ר רביד
    בנוגע לתלונות של עם ישראל בתנך, על פי התנך הם קרו בשלב מוקדם יותר של המסע לפני באר מרים והמן. התלונה זה נכון שהתלונה על האכל שהזכרת קורה לאחר המן אבל מדובר באכל ספציפי שהמפרשים טוענים שזהאכל שאינו בריא לנשים בהריון לכן, המן לא היה הופך אליו.
    בהנושא של יתרו הייתה לנו כעניים זה לזה הסבר אחד כמו היום זאת מחמאה שאתה חשוב לנו כמו העניים. או שבגלל שהוא מבחוץ הוא ראה את הנסים שקורים בגלל שהוא לא רגיל להם בניגוד לעם ישראל וכך יחזיר אותם בתשובה

    הגב
  2. שלום דר׳ רביד
    עלייך להעמיק בידיעותיך על בנייה באדמה,באתר המרשים תל דן נימצא שער כניסה לעיר בן 5000 שנה בקירוב,כולו לבני אדמה..
    בכניסה לעיר חצור בתל חצור מצוי שער מרשים שמתוארך גם הוא כמה אלפי שנים..ז״א שגם במחוזותינו ידעו לבנות באדמה ולא היו מייבאים אדמה מגדות הנילוס…רוב הקרקעות בישראל מתאימות לבנייה,הגורם החשוב הוא אחוז החרסית בקרקע..
    עוד דבר באותו הקשר..הקש לא מתפרק בלבנה אלה נשאר כסיב..בדיוק כמו שבימינו אנו מכניסים ברזל לבטון..אותה מטרה בדיוק..
    הרצאתך היתה טובה..תודה

    הגב
  3. שלום דר רביד
    הרצאתך מעניינת במידה רבה אם כי לוקה בחוסר ידע היסטורי וטכני לגבי בנייה באדמה..
    ציינת שכאן (ישראל,כנען)לא ידעו לבנות בלבני חומר..הרשי להפנות אותך לשני שערים בני 5000 שנה בקירוב הבנויים ממאת האחוזים לבני אדמה.
    האחד שער הכניה לעיר דן אשר בתל דן והשני שכר הכניסה לעיר חצור בתל חצור היושב בלב עמק החולה..שני השערים מרשימים ומעידים כי בהחלט ידעו לבנות באדמה..
    חרסית שהיא המרכיב החשוב בלבנה קיימת כמעט בכל הקרקעות שיש .האחוז שלה הוא המכריע אם היא טובה או לאו..
    לצורך העניין כמעט בכל שפך נחל או דלתא ניתן למצוא מרבצי חרסית נהדרים ולא צריך את הנילוס לשם כך..
    הדבר השני הוא,כי מוסיפים קש קצוץ או חומר אחר(מה שיש בנימצא ולרוב בזול) לתערובת על מנת לחזק אותה בדיוק כשם שמכניסים ברזל בקיר בטון..
    בסה״כ נהניתי מהרצאתך..תודה

    הגב
  4. שלום ד"ר רביד,
    עלייך לעשות מחקר מעמיק בפרשנות התנ"ך עוד לפני שאת מגיעה עם טענות היסטוריות שונות (כהנחת המוצא שספר שמות נכתב בירושלים לאחר 700 שנה-ע"י בני אדם לא הבאת לכך שום סימוכין). למשל טעית באמירה כי את המים במדבר קיבלו עם ישראל מעמוד הענן אין אף פרשן הטוען כי מטרתו היתה הבאת מים לבנ"י אלא הטיעון הרווח הוא שבאר מרים דאגה לכך- ועל דך יעיד כל תלמיד כיתה ב הלומד בבתיה"ס הממ"ד. (היו לו תפקידים אחרים לפי פרשנות חז"ל, הנחיה בדרך וישורה, כיבוס בגדיהם וכו'). התאכזבתי.

    הגב

כתוב/כתבי תגובה