[עושים היסטוריה] 199: ירידה לצורך עליה – פרק מיוחד של עושים עסקים עם דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר לשעבר

הורד את הקובץ (mp3) | קישור לעמוד הבית של עושים עסקים
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

ראיון עם דוד אבנר - הפודקאסט עושים היסטוריה


ברזומה של דוד אבנר אפשר למצוא תפקידים בכירים בחברת שטראוס, אמדוקס ופרטנר. הקריירה של דוד יוצאת דופן כיוון שכחלק מהמעבר שלו מהתחום הטכנולוגי אל עולם הניהול והעסקים – הוא נאלץ לקבל החלטה שהמשמעות שלה היא ירידה מהותית בסולם הדרגות בחברה: ויתור על מעמד שנרכש בדם וביזע. נשמע על הסיפור הזה, וגם סיפור מדהים על היום – או יותר נכון לומר, הלילה – שבו מתעורר דוד משיחת טלפון שמבשרת לו שבשיא הקיץ, רגע לפני ששטראוס חותמת על עסקה של מיליונים עם חברה בינלאומית – מפעל הגלידות שהוא אחראי עליו עולה באש.

תודה לדוד אבנר (פייסבוק) ולגיל רוזנפלד (פייסבוק, לינקדין).

[ratemypost]


(פרסומות)

 הפרק בחסות Gigya, המובילה העולמית בתחום ניהול משתמשים, המגייסת מפתחים במגוון תחומים.

גיגיה מנהלת באופן מאובטח את זהותם של יותר ממיליארד משתמשים עבור חברות כגון נייק, NBC, פרארי ואפילו מועדון הכדורגל של ברצלונה. המפתחים של גיגיה נעזרים בטכנולוגיות החדשניות ביותר – מ micro services ועד עיבוד מבוזר של Big Data. בואו לעבוד עם המפתחים הטובים ביותר ולהנות מהנוף היפה ביותר, בקומה הארבעים ושלוש של מגדלי עזראלי. הגישו את קורות החיים שלכם כאן.

 

הפרק בחסות פועלים הייטק, המלווה את קהילת היזמים בישראל ומציעה חשבון מיוחד המותאם לסטארטאפים.

פועלים היי-טק היא הגוף הבנקאי שמציע לסטארט-אפים בדיוק את השירותים להם הם זקוקים, ללא ניירת מיותרת וטרטור מייגע. הזמינו פגישה אישית עם אחד מהבנקאים המומחים של בנק הפועלים – והוא יגיע עד אליכם, ללא התחייבות. פנו אל פועלים היי-טק.

 


הפרק בחסות My Heritage, המגייסת מפתחים מבריקים בתחומי האינטרנט והביג-דאטה.

חברת My Heritage היא סטארט-אפ ישראלי שמאפשר למשתמשיו לגלות, לשמר ולשתף את ההיסטוריה המשפחתית שלהם. מחלקת הR&D של חברת My Heritage צומחת, והיא מחפשת אנשים טובים ורבים על מנת לאייש את המשרות המוצעות בה. היכנסו לאתר החברה ושלחו את קורות החיים שלכם.

 


לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר ויו-טיוב


פרקים קודמים בנושאים דומים:

20 מחשבות על “[עושים היסטוריה] 199: ירידה לצורך עליה – פרק מיוחד של עושים עסקים עם דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר לשעבר”

  1. אבנר זכור לי לא לטובה בתקופת פרטנר שלי.
    מתנשא, מנותק מהלקוחות. מסמל את כל מה שלא מחפשים במנהל העובד מול קהל.
    Not my cup of tea.

    הגב
  2. בחלק שהוא דיבר בטבעיות על בעלי הקיוסקים שפשוט החזיקו רק חברה אחת. פשוט ככה במקרה, יצא, היה נהוג. מסתתר התנהגות מונופולית בריונית לדעתי לפחות על סף הפלילית. סיפור אישי. בשנים האלה בארך גרתי בישוב קטן קצת מרוחק שכמובן היה בו רק מכולת אחת ואני זוכר שבתור ילדים אהבנו לקנות דווקא גלידות לא של שטראוס בעיקר בגלל המחיר (לא זוכר מה היה ההפרש, גם הפרש קטן היה משמעותי לדמי הכיס)
    ויום אחד נעלמו כל המוצרים של שטראוס כולל המעדנים וגבינות. התברר שהספק גילה על המכירה של הגלידות המתחרות והעניש את הישוב הקטן. כולם ידעו שזה לא חוקי. אם אני זוכר נכון בסוף הגלידות המתחרות נעלמו והמוצרים של שטראוס חזרו. אני מבין מהראיון שגם לקיוסקים קטנים היה אותה התנהלות בריונית. שוק חופשי אמור להיות מבוסס על תחרות הוגנת. רוצה לנצח את תציע או מוצר טוב יותר או מחיר טוב יותר ולא על ידי ניצול הגודל לדחיקת מתחרים בצורה לא חוקית. ברור שכל קיוסק היה מעדיף לקנות ולמכור מכמה ספקים.

    הגב
    • אם אתה מתכוון לסוג של ראיון 'מוזמן' – בשום פנים ואופן לא. אין דברים כאלה בפודקאסטים שלנו, וגם לא יהיו. כשיש תוכן שיווקי או פרסומי – הוא מסומן כך בברור (במוזיקה ייחודית ו\או במילים שלי).
      דוד הוזמן לראיון כיוון שגיל, שרואיין בפרק הראשון, ביקש לשמוע אותו (ובצדק, אגב – היה המון מה ללמוד מדוד בראיון).
      עם זאת, זה לא ראיון עיתונאי במובן של 'תחקיר עיתונאי': אני לא בא לבקר את המרואיינים ולא 'לחשוף פרשיות עלומות'. אני רוצה לשמוע מהם טיפים וסיפורים שיעזרו
      למאזינים להיות מנהלים, יזמים ואנשי עסקים טובים יותר.
      רן

      הגב
      • רן אין מה ללמוד מאדם שהגיע לחברות ענק בעלות כח שליטה בשוק. הוא לא עשה אותן לגדולות אלא רק הפעיל את העוצמה. נתקלתי בו לא אחת. אדם יהיר ומתנשא שלא הביא לשום רבולוציה.

        הגב
      • רן אין מה ללמוד מאדם שהגיע לחברות ענק בעלות כח שליטה בשוק. הוא לא עשה אותן לגדולות אלא רק הפעיל את העוצמה. נתקלתי בו לא אחת. אדם יהיר ומתנשא שלא הביא לשום רבולוציה. אני זוכר את הפאתוס ואגרסיביות שלו כאשר הוא ניסה למנוע את הרפורמות בענף הסלולאר. זה לא עזר לו והוא גם לא הכין את פרטנר לשינוי שבא.

        הגב
        • הי, סנגרין,
          יש לך כל זכות להביע את דעתך על המרואיין: אני לא הכרתי את אבנר טרם הראיון, ולא אגיב לכאן או לכאן פרט לומר שהתרשמותי האישית ממנו הייתה דווקא חיובית מאד.
          עם זאת, אני חושב שלמרות הביקורת הלגיטימית שלך – יש גם יש מה ללמוד מאבנר ומנהלים בתפקידים דומים. גם אם ייסד את החברה במו ידיו – עצם התפקיד שמילא
          הציב אותו בפני אתגרים לא קלים, ואת זה יכול לומר בבטחון מלא כמי שניהל בעבר צוותים של עשרה עד חמישים איש. איש לא יכול לטעון שלנהל חברה של אלפי עובדים,
          גם אם זכית לקבל אותה כשהיא בשיא פריחתה, הוא תפקיד 'קל' ונטול אתגרים.
          רן

          הגב
          • הי רן. אני מסכים שהתפקיד של מנכל פרטנר הוא לא נטול אתגרים. אני טוען שאם מחפשים דמויות מופת בניהול הישראלי, יש אחרים. לא חושב שאבנר הצליח במיוחד בתפקידו הוא ירש עוצמה אדירה ותחזק אותה. יש מנכלים שהתנהלו בצורה מחפירה והגיעו להישגים, יש מנכלים מדהימים שהיו גם בני אדם וגם הישגיים. כדאי לאתר אותם עבור ציבור המאזינים.

  3. נראה שאי אפשר יותר לקרוא את הפוסט (מספר 199) במחשב, אלא רק לשמוע אותו.
    האם נכון?
    אם כן, יש לי בעיה

    הגב
    • הי, מאיר – למה הכוונה? הפוסט לא נפתח כמו שצריך, או שהאותיות בג'יבריש? תן לי פרטים נוספים, אם תוכל.
      רן

      הגב
  4. אני עבדתי בפרטנר בתקופתו של דוד אבנר. זו הייתה חברה כושלת, עם תרבות ארגונית של שקר מתמשך וניסיון לעבוד על הלקוחות הכי חלשים בחברה הישראלית. כמות הדוגמאות שיש לי רבות מספור: מנציגי שירות לא מקצועיים שכל מטרתם הייתה לטרטר לקוחות (חלקם קשישים ונכים) בהוראת מנהליהם, ועד סקר שביעות הרצון הארצי של הלקוחות, שקבע שפרטנר היא הגרועה מבין חברות הסלולר – בעוד שבמוקדים התנופפו דגלי "תודה ששמתם אותנו במקום הראשון בשירות לקוחות". היה חוסר סובלנות מרגיז במיוחד כלפי עובדים שהפגינו עצמאות או רצון לעזור ללקוחות בגלל פאקים של טכנאים ושירות לקוי. אני באופן אישי עזבתי את החברה אחרי 11 חודשים, לאחר שנאלצתי לשקר ללקוחות שוב ושוב. מה ששבר את גב הגמל מבחינתי, היה "מבצע" של פרטנר, שבו לקוחות קיבלו טלפון DECT בתמורה להתחברות לשירות ה-ISP (אני עבדתי שם כתומך טכני בעבודה סטודנטיאלית, למרות שכבר עבדתי כמנהל רשתות כמה שנים לפני כן – כך שהיה לי ידע רב יותר מלכל התומכים גם יחד), וטכנואים ש"שכחו" לתת את הטלפון הזה. אני נאלצתי בהוראת מנהליי לטרטר לקוחה נכה בת 70+ לסניף של פרטנר (מרחק 3 אוטובוסים מביתה), כי סרבו לתקן את העוול באמצעות משלוח של טכנאי עם טלפון לביתה, כפי שהחברה התחייבה. אחרי הסיפור הזה לא הצלחתי להסתכל על עצמי במראה יותר. הבנתי שאני חלק מחברה עם תרבות ניהול נאלחת. עד אותו זמן, גם הייתי לקוח נאמן של פרטנר. ביום שגולן טלקום נכנסו לשוק, ברחתי מפרטנר, ולא הסתכלתי יותר לאחור.

    ======================

    ד"א – עוד הערה אחת לגבי שאר הראיונות עד כה: בגדול אני מאוד נהנה להקשיב לראיונות הללו. ניתן ללמוד מהם לא מעט. אבל בכל פעם שהמנהלים מגיעים לדבר על איך הם "מתייחסים בכבוד לעובדים", אני מגחך מתחת לשפם. רוב המנכ"לים האלה לא ראו עובד מימיהם. אין להם מושג איך להיפרד מעובד בחברה שלהם. ההצהרות כאילו צריך "לראות את האדם", הן בדיוק כאלה – הצהרות. מניסיוני, כל מנכ"ל שמדבר כך גבוהה-גבוהה, לא פועל כך באמת. מנכ"לים שבאמת רואים את העובדים שלהם, לא מתפארים בכך – אלא פשוט נוהגים כך. יותר מעשים, פחות דיבורים.

    הגב
      • גם אני לא זוכר שרות מדהים בתקופת המחירים המטורפים. לא מאורנג ולא בחברות אחרות. גם במילא רוב אנשי "השרות" היו אנשי מכירות. וכל השרות ניתן באופן מסורבל ומסובך בכוונה. כמו חשבונית שמכילה המון סעיפים וחיובים לא ברורים ומבצעים שנגמרים בלי התרעה. הרבה חברים שלי אחרי השחרור הלכו לעבוד בחברות האלה. ועל אף השכר היחסית גבוהה לעובדים חסרי השכלה וניסיון (בעיקר מעמלות מכירה) הם יצאו בתחושות קשות של פגיעה במוסר שלהם. אולי הוא בונה על הזיכרון הקצר שלנו כשהוא אומר "המחיר היה גבוה אבל השרות מצוין". אם החשיבות של השרות ירדה בענייני הלקוח זה רק בגלל שנדרש פחות שרות. כלומר בעבר לא ההיתי מסכים להתחבר לחברה שאין לה מרכז קרוב למקום מגוריי. כי צפיתי שבשלב כלשהו יהיה לי בעיה ואני ארצה לבא פיזית או שיגידו לי שאני חייב לבא פיזית (לרוב בתקווה שאוותר) היום החבילות פשוטות החיוב קבוע ולא יצא לי יותר משנה לדבר עם החברה. זה לא נקרא שרות טוב. זה שרות מצוין והוא חשוב יותר מכמה מהר ונחמד המענה. אפילו שנגמרה תקופת ההתחייבות (וכמובן שכתבתי לעצמי לזכור וכמובן ששחכתי) המחיר לא קפץ אלה עלה מעט כל כך שלא הרגשתי צורך לשנות משהו. זה שמדרגים משהו נמוך בסדר העדיפויות זה לפעמים אומר להפך, הוא השתפר כל כך עד שהמוקד עבר לדברים אחרים.

        הגב
    • גיא שלום,
      קשה לי להעיד לגבי דוד אבנר שכן הכרותנו קצרה – מספר פגישות סביב התוכנית. התרשמותי האישית מאד טובה ואני מוכרח לציין כי דוד בשלב בחיים שאינו צריך להוכיח כלום לאף אחד ובטח לא צריך פודקאסט בכדי לקדם אג'נדות אישיות.
      לגבי ההערה הכללית, על גיל רוזנפלד, שהיה מנהלי הישיר אני יכול להעיד ועוד איך, האיש התייחס מתייחס ויתייחס (בעתיד) לכל עובד בכבוד וללא מרכאות!! האיש היה ועודנו זמין לכל עובד עמית או מנהל וגם כשהיה בתפקידים סופר לחוצים (למשל סמנכ"ל בפרטנר או Fundtech) תמיד היה זמין להתייעצות עזרה וכיו"ב.
      עולה מחלק מהתגובות שאנשים אינם יודעים להבדיל בין צעדים ארגוניים נדרשים – גיוס, פיטורין, קידום, שינויים ארגוניים וכו' לבין האדם והתייחסותו.
      מנהל תמיד צריך להעמיד את טובת הארגון, עליו הוא ממונה, למול עיניו. זהו תפקידו ואם יזוז מילימטר ממנו ימעל בתפקידו. כפי שאמר המשורר (ז'בוטינסקי) גאון ונדיב ואכזר – שכן מנהל המתעסק כל היום בלהיות נחמד ורחום לכולם אחריתו שמתאכזר לעובדיו ולארגונו (ואתה תקבע את הסדר).
      אם תאזין לפרק עם גיל, תוכל לשמוע ולהבין שגם מנהל מוצלח ומוערך כמוהו חטף כאלו בומבות בחייו המקצועיים שקשה מאד ללמדו מה זה 'לראות את האדם', הוא כפי הנראה עושה זאת טוב מכולנו (שוב מעדות אישית).
      ובחזרה לדוד אבנר, אני מאמין שאילו דוד היה סוג של מנהל שאתה מצייר, לא מאמין שגיל (כפיף שלו בעברו) היה מציע לראיינו (בעיקר כאשר אין שום אינטרס בנושא), אני מניח שגם לא היה מצליח לגבש צוות ניהולי כל כך מגובש ומוצלח. אריאל שרון אמר פעם 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם' ודיא לחכימא ברמיזא.

      דני

      הגב
    • הי, דולב! הפרק הזה באיכות מעט נמוכה מהרגיל (אתגר גדול, להקליט שלושה אנשים). אל חשש – השבוע רכשנו ציוד הקלטה משודרג – בפרקים הבאים הסיפור יהיה אחרת לגמרי 🙂
      רן

      הגב
    • הי, אלי – בינתיים לא: תמלול של ראיון כזה הוא משימה לא פשוטה. אם יהיו מתנדבים שירצו לסייע בך, אשמח 🙂
      רן

      הגב

להגיב על רן לוי לבטל